חוקרים בפקולטה לרפואה בטכניון, בשיתוף עמיתים מגרמניה ומארה"ב, גילו מסלול ביולוגי הממלא תפקיד חשוב בהתפתחות גידולים סרטניים. במסלול הפעולה מעורב החלבון RNF4, המגביר תכונות סרטניות וחיוני להישרדות תאי סרטן. דו"ח המחקר בנושא התפרסם בכתב העת Cell Reports והחלק הישראלי בו נערך במעבדתו של פרופסור-חבר אמיר אורין.

"חלבונים מתמירים (אונקוגניים)", הסביר פרופסור אורין, "הם חוליה משמעותית בהיווצרות התא הסרטני. בדרך כלל אלו חלבונים קצרי-חיים הממלאים תפקידי בקרה חשובים בתא השפיר. בתאים הסרטניים, לרוע המזל, הם מפגינים יציבות המקנה לתאים הסרטניים תוחלת חיים ארוכה יותר. הם מגבירים את האגרסיביות של התא הסרטני וגורמים לו לפעול באופן מוגבר ובלתי מבוקר".

מונה עבאד (צילום: "הטכניון")

מונה עבאד (צילום: "הטכניון")

"הראינו שסילוק RNF4 מוביל למות התא הסרטני, ומכאן נגזר הפוטנציאל היישומי של התגלית: פיתוח תרופות שיעכבו את פעילות RNF4"

במחקר התגלה כי החלבון האמור, RNF4, מזהה את החלבונים המתמירים ומעניק להם מבנה שמייצב אותם. לדברי פרופ' אורין, "RNF4 אינו חלבון אונקוגני כשלעצמו, אבל החלבונים המתמירים והתאים הסרטניים תלויים בו במידה רבה."

במחקר זוהה הגן הזה בזבוב התסיסה ולאחר מכן בתאי סרטן אנושיים. "הראינו שסילוק RNF4 מוביל למות התא הסרטני, ומכאן נגזר הפוטנציאל היישומי של התגלית: פיתוח תרופות שיעכבו את פעילות RNF4, יקצרו משמעותית את זמן מחצית החיים של החלבונים המתמירים, וכך יחסלו בעקיפין את התא הסרטני", הסביר פרופ' אורין.

לדבריו, "מצאנו כי רמת RNF4 מוגברת ב-30% בקרב חולי סרטן המעי הגס. כן מצאנו קשר בין רמה מוגברת כזו לקיצור תוחלת החיים בקבוצה של חולות בסרטן השד. תוצאות ראשוניות בעבודת המחקר הזאת תומכות בהנחה שממצאים אלו תקפים גם לסוגי סרטן אחרים".

הדבר המפתיע, הוסיף פרופסור אורין, הוא מעורבותה של מערכת האוביקוויטין, הידועה דווקא בכך שהיא אחראית לפירוק חלבונים משובשים. לפי המחקר, בתהליך הסרטני היא עושה בדיוק את ההיפך - "מייצבת את החלבונים הסרטניים ומונעת את פירוקם".

ג'יין תומאס (צילום: "הטכניון")

ג'יין תומאס (צילום: "הטכניון")

פרופסור אורין הוא ראש המעבדה לחקר רשתות גנטיות וחבר המרכז המשולב החדש לחקר הסרטן בטכניון (TICC). הוא  בוגר מסלול MD/PhD בפקולטה לרפואה בטכניון, וחקר את מערכת האוביקוויטין בתקופת הדוקטורט שלו בהנחיית פרופסור-מחקר אהרן צ'חנובר. פרופסור צ'חנובר זכה בפרס נובל בכימיה לשנת 2004, יחד עם עמיתו לפקולטה פרופסור אברהם הרשקו ועמיתם פרופסור ארווין רוז מאוניברסיטת קליפורניה, על גילוי מערכת האוביקוויטין.

המערכת היא ממנגונני הבקרה החשובים והחיוניים ביותר בגוף החי, ומצמידה "תג מוות" לחלבוני בקרה או חלבונים פגומים. התיוג הזה גורם להכוונתם של חלבונים אלו לפירוק הפּרוֹטֵאָזוֹם, תלכיד רב חלבוני הפועל כמגרסת חלבונים.

בשנת 2005 הקים פרופסור אורין את מעבדתו בטכניון, המתמקדת בשתי קבוצות גנים עיקריות הממלאות תפקיד חשוב בהתפתחות סרטן: רשתות-זהוּת (Identity networks) – גנים הנדרשים לשימור זהותם של התאים בתהליך החלוקה ומהווים מכשול להתפתחות סרטן; וגנים שאינם סרטניים אך חיוניים לתאי הסרטן ולכן עשויים לשמש מטרה יעילה לטיפול מולקולרי בסרטן. לצורך כך משלבת המעבדה מחקר בשימוש במודל זבוב התסיסה (דרוזופילה) וביולוגיה של תאי הסרטן.

את המחקר החדש הובילו הדוקטורנטיות ג'יין תומאס ומוניקה עבד (כיום משתלמת בפוסט-דוקטורט בחברת הביו-טכנולוגיה Genentech). המחקר נערך במסגרת תכנית SignGene המשותפת לטכניון, לאוניברסיטה העברית ולשלושה מוסדות מחקר בגרמניה. החוקרים הנוספים הם: ד״ר רוסטיסלב נובק וד״ר יניב זהר, חברי תכנית "עתידים" המשותפת לפקולטה לרפואה ולמרכז הרפואי "רמב״ם"; ד״ר ג׳וליאן הוברגר ופרופסור וולטר בירצ׳מאייר ממכון מקס דלברוק בברלין, פרופסור אלן שוורץ מבית הספר לרפואה באוניברסיטת סנט-לואיס ופרופסור רפי קופן מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית בבית החולים לילדים בסינסינטי, אוהיו.