סרטן

צרכים, גישות ותפיסות של ילדים חולי סרטן והוריהם בנוגע לטיפול פליאטיבי מוקדם

מחקר מצא כי ילדים אונקולוגיים חווים מידה גבוהה של סבל הקשור לסימפטומים בשלב מוקדם של הטיפול; לא נמצאו חסמים משמעותיים להענקת טיפול זה

13.04.2017, 09:24
כימותרפיה בילדים ובני נוער (צילום: אילוסטרציה)

שילוב מוקדם של טיפול פליאטיבי בטיפול בחולי סרטן נחשב היום למודל טיפול אופטימלי, אך למרות זאת, נושאים שונים עדיין מהווים חסם בפניו. בעיקר בטיפול בילדים אונקולוגים, רווחת התפיסה שהמטופלים ומשפחותיהם עשויים לא להזדקק או לא לרצות טיפול פליאטיבי בשלב מוקדם של המחלה.

המחקר הנוכחי בוצע במטרה לקבוע את רמת נטל הסימפטומים בשלב מוקדם של הטיפול, ולהעריך גישות שונות לעבר שילוב מוקדם של טיפול פליאטיבי, בילדים אונקולוגים.

שאלונים ניתנו ל-129 מטופלים והוריהם במרפאות אמבולטוריות של אונקולוגית ילדים ויחידות אשפוז בין ספטמבר 2011 וינואר 2015. כל המטופלים היו בין הגילאים 10 ל-17 ואובחנו עם מצב אונקולוגי חודש עד שנה לפני תחילת המחקר. המטופלים והוריהם דיברו אנגלית, וכל המשתתפים סיפקו הסכמה מדעת כתובה. סך הכל 280 משתתפים התאימו למחקר, מתוכם 258 נכללו במחקר (היענות של 92.1%).

התוצאים שנמדדו כללו מידת התפיסה של הסבל מסיבות הקשורות לסימפטומים מוקדמים, גישה בנוגע לשילוב מוקדם של טיפול פליאטיבי ומידת ההתאמה בתשובות בין המטופלים להוריהם. אנליזות סטטיסטיות כללו סטטיסטיקות תיאוריות, חישוב של מידת ההתאמה, McNemar test, ו-Cochran-Armitage trend test.

מתוך 129 מטופלים מצמדי המטופלים-הורים, 68 היו בנים ו-61 היו בנות. מתוך 129 ההורים, 15 היו גברים ו-114 היו נשים. מטופלים דיווחו על הסימפטומים הבאים בתוך החודש הראשון לטיפול האונקולוגי: בחילה (109 מטופלים, 84.5%), אובדן תיאבון (97 מטופלים, 75.2%), כאב (96 מטופלים, 74.4%), חרדה (77 מטופלים, 59.7%), עצירות (69 מטופלים, 53.5%), דיכאון (64 מטופלים, 49.6%) ושלשול (52 מטופלים, 40.3%).

שיעור גדול של מטופלים שדיווחו על סבל, דיווחו על סבל משמעותי מהסימפטומים, כולל: בחילות – 52.3% (57 מתוך 109), אובדן תיאבון – 50.5% (49 מתוך 97), עצירות – 30.4% (21 מתוך 69), כאב – 30.2% (29 מתוך 96), חרדה – 28.6% (22 מתוך 77), דיכאון – 28.1% (18 מתוך 64) ושלשול – 23.1% (12 מתוך 52).

מספר ילדים והוריהם ביטאו התנגדות לטיפול פליאטיבי מוקדם [2 (1.6%) ו-8 (6.2%)] או תפסו זאת כאפקט מפריע למערכת היחסים עם האונקולוג/ית המטפל/ת [6 (4.7%) ו-5 (3.9%)], כאובדן תקווה [3 (2.3%) ו-10 (7.8%)] או כהפרעה בטיפול [3 (2.3%) ו-2 (1.6%)], בהתאמה. מידת ההתאמה בין המטופלים להוריהם הייתה נמוכה בסך הכל: 26% עד 29% להתאמה מוחלטת ו-40% עד 69% להתאמה בתוך קטגוריית תשובה 1.

ההבדל המשמעותי בין גישת המטופל/ת וההורה בנוגע לטיפול פליאטיבי מוקדם תרם לכך שהמטופלים היו יותר צפויים מהוריהם [40.3% (52 מטופלים) בהשוואה ל-17.8% (23 מטופלים)] להצביע על כך שטיפול פליאטיבי עשוי להיות מועיל בטיפול בסימפטומים שלהם (p<0.001).

מסקנת החוקרים הייתה, כי ילדים אונקולוגיים חווים מידה גבוהה של סבל הקשור לסימפטומים שלהם בשלב מוקדם של הטיפול, ומעט מאוד מטופלים או הוריהם ביטאו במחקר זה גישות שליליות בנוגע לשילוב מוקדם של טיפול פליאטיבי.

ממצאים אלו מציעים, כי ילדים אונקולוגים ומשפחותיהם עשויים להיטיב, ולא מהווים מחסום, משילוב מוקדם של טיפול פליאטיבי באונקולוגית ילדים.

מקור:
Levine DR, Mandrell BN, Sykes A, Pritchard M, Gibson D, Symonss HJ, Wendler D, Baker JN. Patients’ and Parents’ Needs, Attitudes, and Perceptions About Early Palliative Care Integration in Pediatric Oncology. JAMA Oncol. Published online March 09, 2017. doi:10.1001/jamaoncol.2017.0368

נושאים קשורים:  סרטן,  אונקולוגית ילדים,  טיפול פליאטיבי,  כימותרפיה,  מחקרים
תגובות