הזרקת IL2 לתוך גידול ידועה כיעילה ובטוחה, אך לא יוצרת חסינות סיסטמית או תגובה בנגעים שלא הוזרקו. איפילימומאב (IPI) תוך ורידית מוריד את הסף להפעלת תאי T ובכך גורם לתגובה קלינית ממושכת בחלק מחולי מלנומה, אך הוא כרוך בפוטנציאל רעילות חמורה.
עוד בעניין דומה
בשל העובדה ש-IPI IV לא מתפזר לרקמות, תאי T כנגד הגידול אשר מופעלים על ידי IPI עלולים להיות שונים באופן ניכר מלימפוציטים מסניני גידול (TILs) המשופעלים על ידי IPI תוך גידולי במנחים של איכות וכמות.
לכן, השערת המחקר הייתה ששילוב הזרקה תוך גידולית של איפילימומאב ואינטרלויקין 2 יכול לשפעל ולהרחיב ביעילות TILs ובכך לגרות תגובה חיסונית סיסטמית עם רעילות מינימלית.
זהו מחקר פאזה 1 שכלל עליה במינון עבור IPI עם מינון קבוע של IL2 בחולים עם מלנומה דרגה 3-4 לא נתיחה ולפחות אתר אחד להזרקה. לזיה בודדת (0.5-2.0 cm) בכל חולה טופלה ב-IL2 (3 mIU) 3 פעמים בשבוע למשך שבועיים, ולאחר מכן פעמיים בשבוע למשך 6 שבועות, עם עלייה הדרגתית במינון IPI שהוזרק באופן שבועי למשך 8 שבועות.
מינימום של 3 חולים נרשמו בכל דרגת מינון. נקודות הסיום כללו בטיחות, תגובת הגידול, ושינוי בתאי T סיסטמיים.
12 חולים טופלו ב 3 מינוני IPIי (0.5,1,2 מ"ג). הטיפולים נסבלו היטב. הרעילות דרגה 3 היחידה שנצפתה היתה כיב/נמק באזור ההזרקה, לא DLT לפי הפרוטוקול. תופעות רעילות אחרות היו דרגה 1. אפקט אבסקופלי (תגובה בלפחות אתר אחד אחר מזה שהוזרק) נצפתה ב 9/12 (75%). 10 חולים היו זמינים להערכת קריטריונים לתגובה אימונולוגית: 4 PRי (40%) ו-6 PD.
1 PD נמצא מאוחר יותר שהוא CR על ידי כריתה. 2 חולים שלא היו ניתנים להערכה חוו נסיגה במספר נגעים עוריים. עלייה בכמות תאי T CD8+ המייצרים IFN-γ נצפתה ב 6/8 מגיבים אבסקופליים. Tbet+ ו granzyme-B + CD8+ T נצפו ב 4/5 ו 3/5 מהמגיבים, בהתאמה.
החוקרים הסיקו, כי הזרקה לתוך הגידול של שילוב IPI/IL2 נסבלה היטב ויצרה תגובות באזור המוזרק ובאתרים רחוקים במרבית החולים. בכוונת החוקים לבצע מחקר פאזה 2 בשימוש בהזרקת IPI/IL2 בשילוב עם אימונותרפיה סיסטמית.
מקור:
A phase I study of intratumoral injection of ipilimumab and interleukin-2 in patients with unresectable stage III-IV melanoma. Randy Christopher Bowen
3018
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
