סרטן ערמונית

סיווג חדש של סרטן הערמונית מסייע בהתאמת הטיפול ובניבוי תוצאים

סיווג גידולים ממאירים של הערמונית כנומינלי A, נומינלי B או בזאלי, בדומה לסרטן השד, מסייע בחיזוי התגובה לטיפול בתר-ניתוחי, שיעורי הישרדות והתקדמות המחלה, ובבחירת הטיפול המיטבי

12.04.2017, 08:56
צילום מיקרוסקופי של סרטן הערמונית (צילום: ויקיפדיה)
צילום מיקרוסקופי של סרטן הערמונית (צילום: ויקיפדיה)

קיים צורך ברור בפיתוח סיווג מולקולרי בעל השלכות קליניות עבור חולים בסרטן הערמונית. במחקר זה שיערו החוקרים כי ניתן לסווג את סרטן הערמונית לאחד משני תתי-סוגים: לומינלי או בזאלי.

החוקרים השתמשו במסווג PAM-50י(Prediction Analysis of Microarray for 50 genes), אשר משמש במסגרות קליניות לאיתור גידולים לומינליים ובזאליים בשד, על מנת לקבוע את תתי הסוג של 3,782 גידולים ממאירים של הערמונית לפי פלטפורמת microarray בצפיפות גבוהה, המבוצעת במעבדה מאושרת. נבחנו קשרים בין תתי-סוגים אלו לתוצאים הקליניים.

PAM50 איתר שלושה תתי-סוגים חוזרים בשתי עוקבות המחקר ובאשרור פרוספקטיבי: לומינלי Aי(33.3%-34.3% מכלל הגידולים), לומינלי Bי (28.5%-32.6%) ובזאלי (34.1%-37.1%).

בניתוחים עם משתנה יחיד ורבי-משתנים שתוקננו לגורמי הניבוי הסטנדרטיים נמצא, כי סרטן ערמונית מסוג לומינלי B היה עם הפרוגנוזה הגרועה ביותר, אחריו סרטן בזאלי ולבסוף סרטן לומינלי A, עם שיעורי הישרדות ללא הישנות ביוכימית ב-10 שנים של 29%, 39% ו-41%, בהתאמה; הישרדות ללא גרורות רחוקות של 53%, 73% ו-73%, בהתאמה; הישרדות ספציפית לסרטן הערמונית של 78%, 86% ו-89%, בהתאמה והישרדות כללית של 69%, 80% ו-82%, בהתאמה.

סמנים מוכרים לסרטן לומינלי, כגון NKX3.1 ו-KRT18, היו נפוצים בגידולים לומינליים, בעוד שהסמן הידוע של סרטן בזאלי, CD49f, היה נפוץ בגידולים בזאליים. ממצאים אלו הדגישו את הקשר בין תת-הסוג לביולוגיה המבוססת של סרטן הערמונית.

בעוד שתתי-סוג לומינליים נקשרו עם עלייה בביטוי ובאיתות קולטנים לאנדרוגן, רק גידולים מתת-סוג לומינלי B נקשרו באופן מובהק לתגובה בתר-ניתוחית לטיפול להפחתת רמות האנדרוגנים (androgen deprivation therapyי- ADT) בניתוח-משנה שהתאים מטופלים לפי המשתנים הקליניים של מחלתם (p=0.006; גרורות בתת-סוג לומינלי B ב-10 שנים: 33% [עם טיפול] לעומת 55% [ללא טיפול]; גרורות בתת-סוג שאינו לומינלי B ב-10 שנים: 37% [עם טיפול] לעומת 21% [ללא טיפול]).

ממצאי המחקר תורמים לתובנות חדשות בביולוגיה של סרטן הערמונית ומספקים כלים לבחירה והתאמה אישית של טיפולים כגון ADT לאחר ניתוח בקרב מטופלים עם סרטן הערמונית. בדומה לסרטן השד, ממצאים אלו מציעים כי סיווג לומינלי/בזאלי עשוי לסייע בבחירת הטיפול המיטבי בסרטן הערמונית.

מקור:
Luminal and basal subtyping of prostate cancer
J Clin Oncol 35, 2017 (suppl 6S; abstract 3)

נושאים קשורים:  סרטן ערמונית,  סיווג מולקולרי של סרטן,  תת-סוג לומינלי,  לומינלי A,  לומינלי B,  תת-סוג בזאלי,  PAM-50,  ניתוח גנטי,  NKX3.1,  KRT18,  CD49f,  קולטן לאנדרוגן,  הפחתת רמות אנדרוגנים,  מחקרים
תגובות