חדשות

מחקר ישראלי חושף את הסיבות לשיעור הנמוך של שורדי סרטן הלבלב

המחקר חשף הבדלים גנטיים מובהקים בין תאי סרטן הלבלב אצל שני סוגים של חולים, מי ששרדו במשך זמן רב ומי שנפטרו בתוך זמן קצר, והצליח גם ליצור עיכוב בגידולים על ידי שחרור החומרים שהתגלו כמשפיעים על התקדמות המחלה

חדירה של ננו-חלקיקים (תכלת) המכילים רצפי רנ"א קצרים לתוך תאי סרטן לבלב (מסומנים בירוק וגרעין התא שלהם מסומן בכחול). צולם במיקרוסקופ קונפוקלי, אוניברסיטת תל אביב

מחקר חדש בהובלת פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המחלקה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה וראש המעבדה לחקר הסרטן בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, חשף הבדלים גנטיים מובהקים בין תאי סרטן הלבלב אצל שני סוגים של חולים. עורכי המחקר הדגישו כי תרופות המבוססות על התגלית האריכו משמעותית את חייהם של עכברים במודל לסרטן הלבלב. דו"ח המחקר פורסם אתמול (ג') ב-Nature Communications.

פרופ' סצ'י-פיאנרו מסרה: "סרטן הלבלב היא מחלה אלימה ביותר. על אף כל הטיפולים שמציעה כיום הרפואה המודרנית, חולי סרטן לבלב רבים נפטרים בתוך חודשים ספורים מרגע האבחון. 75% הולכים לעולמם בתוך שנה. עם זאת, 7% מהמאובחנים שורדים בכל זאת חמש שנים ואף יותר. עד כה לא היה ידוע מה מייחד את החולים השורדים בהשוואה לכל היתר".

חדירה של ננו-חלקיקים (תכלת) המכילים רצפי רנ"א קצרים לתוך תאי סרטן לבלב (מסומנים בירוק וגרעין התא שלהם מסומן בכחול). צולם במיקרוסקופ קונפוקלי, אוניברסיטת תל אביב

במחקר השתתפו הדוקטורנטית לביולוגיה הדס גבורי והכימאי ד"ר שי אליהו, מקבוצת המחקר הרב-תחומית של פרופ' סצ'י-פאינרו, בשיתוף פעולה עם פרופ' איתן רופין מאוניברסיטת מרילנד, פרופ' גליה בלום מהאוניברסיטה העברית ופרופ' איריס ברשק וד"ר טליה גולן מהמרכז הרפואי "שיבא".

"בשלב ראשון", ציינה פרופ' סצ'י-פאינרו, "לקחנו דגימות תאים מגידולי סרטן הלבלב, ובדקנו רמת ביטוי של גנים ומיקרו רנ"א". במרבית המקרים התאימו הממצאים לתמונה קלינית של סרטן אלים: חסר במולקולות רנ"א מסוג microRNA-34a - מעכב גנים שמעודדים סרטן; ומנגד - רמה גבוהה של האונקוגן Plk1, המאיץ את פעילות הגידולים הסרטניים. כל זאת נעשה כדי לבחון את הקשר שבין הממצאים לבין זמן ההישרדות של החולים.

"פנינו לפרופ' רופין, מומחה לביו-אינפורמטיקה שנעזר במאגר הנתונים הענק TCGA - 'אטלס הגנום הסרטני' - ויישם עליו אלגוריתמים ייעודיים שפיתח לצורך המשימה. חישוביו העלו כי אצל חולים ששרדו זמן רב קיים יחס הפוך: רמה גבוהה של מעכב הסרטן microRNA-34a ורמה נמוכה של האונקוגן Plk1".

כדי לאשש את הממצאים, בדקו החוקרים רקמות שלמות (בניגוד לדגימות של תאים בודדים) מגידולי סרטן הלבלב של חולים שטופלו ב"שיבא", שידוע כמה זמן שרדו את המחלה. ברקמות אלו נבחנו הרמות של microRNA-34a מצד אחד, והאונקוגן Plk1 מצד שני. "נמצא יחס הפוך בין הרמות של שניהם אצל החולים 'הרגילים' מול 'השורדים'", ציינה.

"השאלה הקריטית ביותר שעמה עלינו להתמודד היא האם הגילוי החדש יכול לסייע בעיכוב הסרטן ובהארכת חיי החולים? כדי לבחון זאת, ייצרנו נשאי תרופות זעירים - ננו-חלקיקים, עשויים פולימרים המתפרקים המשחררים את החומר האצור בתוכם בהשפעת אנזים ספציפי הנמצא באתר הסרטן.

"בתוך הנשאים נארזו microRNA-34a (המצוי בחסר אצל החולים שנפטרים מוקדם), ולצדו siRNAי(small interfering RNA) המשתיק את פעולת האונקוגן Plk1. התוצר הוזרק לעכברים במודל לסרטן הלבלב. התוצאות היו מבטיחות: כששני החומרים השתחררו יחד באתר הגידול, הם פעלו באופן סינרגיסטי, עיכבו את התקדמות הסרטן והאריכו משמעותית את חיי העכברים. למעשה, כעבור 45 יום, הטיפול המשולב עיכב את גדילת הגידול הסרטני ב-96%".

"אנחנו מאמינים", הדגישה פרופ' סצ'י-פאינרו, "שהתגלית עשויה לשמש בסיס לפיתוח עתידי של קוקטייל תרופות יעיל, שיאריך את חייהם של חולים בסרטן הלבלב האלים. יותר מכך: העקרונות שחשפנו במחקר הזה עשויים להוות תשתית למחקרים שיניבו תרופות גם לסוגי סרטן אלימים נוספים".

נושאים קשורים:  חדשות,  סרטן הלבלב,  מודל עכבר,  המרכז הרפואי "שיבא",  אוניברסיטת תל אביב
תגובות
אנונימי/ת
31.01.2018, 06:38

מדהים! כל הכבוד