פגיעה במסלול של החלבון למוות תאי מתוכנן (PD-1 – programmed cell death protein 1) באמצעות מעכבים של נקודות בקרה חיסוניות מהווה פריצת דרך משמעותית בטיפול בסרטן ריאות של תאים שאינם קטנים (non-small-cell lung cancer).

השערת החוקרים הייתה שעיכוב משולב של C5a/C5aR1 ושל PD-1 יכול להוביל להשפעה אנטי גידולית סינרגיסטית. החוקרים השתמשו בנוגדן RMP1-14 על מנת לחסום את PD-1 וב-L-aptamer על מנת לעכב את המסלול של C5a והרצפטורים שלו במערכת המשלים.

החוקרים השתמשו במודלים סינגנאים של סרטן ריאות על מנת להדגים שחסימה משולבת של C5a ו-PD-1 מפחית בצורה משמעותית את התפתחות הגידול והגרורות ומובילה להישרדות ממושכת יותר. ההשפעה שתוארה מלווה בקשר שלילי בין התדירות של תאי T מסוג CD8 לבין MDSCי(myeloid-derived suppressor cells) בתוך הגידולים, אשר עשוי להוביל להיפוף המצב של תאי T שאיבדו חלק מהתפקוד שלהם (T-cell exhaustion). המחקר הנוכחי תומך בהערכה הקלינית ששילוב תרופות נגד PD-1 ונגד C5a מהווה שיטת טיפול חדשה בסרטן ריאות.

מקור: 

Ajona, D. et al (2018) Cancer Discovery 7,7.