פאזה 3

כיצד לתכנון מחקר פאזה 3 במחלות "אולטרה-יתומות"?

בעבודה זו נידונה תבנית ייחודית של מחקר פאזה 3 אשר בוחן את השימוש בפזופניב וקארוטוקיסמאב במחלה הגידולית הנדירה, אנגיוסרקומה

14.02.2019, 11:04
ניסוי קליני. אילוסטרציה

ישנם אתגרים רבים בתכנון וביצוע מחקרים העוסקים במחלות נדירות ביותר (ultra-orphan) ובכלל זה זמינות משתתפים מוגבלת ומיעוט מידע מהימן קודם לצורך הערכת השפעת הטיפול ולפיכך קביעה של גודל מדגם מיטבי.

אנגיוסרקומה הינה צורה אגרסיבית של סרקומת רקמה רכה עם היארעות של כ-2000 מקרים בשנה בארצות הברית ואירופה. נכון להיום, המענה הטיפולי למחלה זו איננו מספק. פזופניב (pazopanib), תרופה המעכבת את VEGFR מאושרת לטיפול באנגיוסרקומה ומראה השפעה צנועה. קארוטוקסימאב (carotuximab) הינו נוגדן חד שבטי כנגד אנדוגלין (endoglin), חלבון המהווה אנגיוגנית חשובה המבוטא על אנדותל העובר פרוליפרציה ועל כלי דם של הגידול והגידול עצמו באנגיוסרקומה. לקארוטוקסימאב פוטנציאל לשפר את היעילות של נוגדי ה-VEGFR. במחקר פאזה 1/2 העוסק באנגיוסרקומה, שילוב של פזופניב וקארוטוקסימאב הוביל לתגובה מלאה וממושכת ושרידות ללא התקדמות מחלה מעודדת. בנוסף, הודגם כי ישנו יתרון גדול יותר לטיפול במטופלים עם נגעים עוריים לעומת אלו ללא נגעים עוריים.

מאמר זה עוסק בתבנית של מחקר פאזה 3 חדש הבוחן את השילוב של קארוטוקסימאב ופזופניב לעומת פזופניב לבד במטופלים עם אנגיוסרקומה מתקדמת (מחקר ה-TAPPAS). לאור הסטטוס הנדיר ביותר של מחלה זו ומיעוט המידע המהימן לגבי שרידות ללא התקדמות מחלה או שרידות כוללת (תוצאים הדרושים עבור אישור רגולטורי), המחקר בוצע בתבנית אדפטיבית המשלב העשרת אוכלוסייה (population enrichment) והערכה חוזרת של גודל המדגם. תכנון המחקר שילב בתוכו דרישות רגולטוריות של ה-FDA וסוכנות התרופות האירופאית והמשיך באמצעות סיווג ייחודי על ידי ה-FDA.

החוקרים מסכמים כי היתרון של תבנית אדפטיבית לעומת תבנית "מבט בודד" סטנדרטית נובעת מהלמידה והשיפורים בעוצמה סטטיטסטית המתרחשים לאחר אנליזה בלתי-סמויה של נתוני ביניים.

מקור: 

Mehta, C.R. et al. (2019) Annals of Oncology. 30(1), 103

 

נושאים קשורים:  פאזה 3,  אנגיוסרקומה,  פזופניב,  קארוטוקסימאב,  תבנית מחקר,  מחקרים
תגובות