מחקרים

KEYNOTE-057 - פמברוליזומאב לטיפול בחולי Non-Muscle-Invasive Bladder Cancer שאינם מגיבים ל-BCG

תוצאות ראשוניות של מחקר זה, מצביעות על תועלת של טיפול אימונותרפי בפמברוליזומאב בקבוצת חולים שנכשלו על הטיפול המקובל ושהאפשרויות הטיפוליות המוצעות להם כיום הינן מוגבלות

מאת ד"ר אביבית פאר, מנהלת מרפאת גידולי דרכי השתן, מנהלת מחקרים קליניים, רמב"ם.

סרטן שלפוחית השתן הוא הגידול הממאיר הרביעי בשכיחותו אצל גברים וגורם התמותה השביעי בגברים. שכיחותו גבוהה פי 4 בגברים לעומת נשים. סרטן זה נדיר בצעירים והסיכוי ללקות בו גדול יותר בין הגילאים 50-70. היארעות המחלה בעולם עולה על 300,000 מקרים בשנה. על פי הרישום הלאומי של סרטן במשרד הבריאות, בישראל מאובחנים מידי שנה כ-1,550 חולים חדשים, כאשר לכ-80% יש מחלה שטחית, בעוד ל-20% מהחולים יש מחלה חודרנית ואף גרורתית (5%).

הסיבה הישירה להתפתחות המחלה אינה ידועה, אך נמצאו מספר גורמי סיכון ברורים. עישון סיגריות הוכח כמגביר את הסיכון לחלות במחלה כמו גם חשיפה ממושכת לכימיקלים וצבעים תעשייתיים שונים, וכן פקטורים גנטיים.

במחלה מקומית שטחית של כיס השתן, הטיפול מתמקד בהסרה של הרקמה הגידולית ובמקרים בהם הגידול הינו בעל מאפיינים אלימים (HR=high grade/risk Tumors), הכוללים Carcinoma in situי(CIS), שלב T1 ו/או Ta - שהוא High grade, הטיפול כולל תוספת של טיפול מקומי ב-BCG או כימותרפיה מקומית.

למרות יעילות גבוהה של הטיפול בשטיפות BCG, ב-30% מהחולים יש הישנות מחלה בשנה הראשונה, ב-40% יש התקדמות למחלה פולשנית ו-20-30% מתקדמים למחלה גרורתית.

בחולים שמחלתם בדרגת סיכון גבוהה ומתקדמת לאחר טיפול זה ללא חדירה לשריר, הטיפול המקובל כולל קו שני של טיפול ו/או כריתת כיס שתן. לאור זאת יש צורך משמעותי בטיפול המונע טיפול רדיקלי זה בקבוצת חולים זאת; unmet need.

בכנס האסקו בתחום גידולי דרכי השתן, שהתקיים בחודש פברואר בסן פרנסיסקו, ארה"ב, הוצגו עדכונים למחקר Keynote 057י[1]. במחקר זה בפאזה שניה, בזרוע בודדת, נבחנה היעילות של פמברוליזומאב (קיטרודה) בחולים עם סרטן כיס שתן שטחי בעל מאפיינים בסיכון גבוה, שמחלתם התקדמה בסמיכות לטיפול מקובל ב-BCG, מוגדרים כ-BCG-unresponsive ואינם יכולים, או אינם רוצים לעבור הסרה של כיס השתן. 

הקוהורט הראשון במחקר זה הוצג עם נתונים ראשונים, וכלל 102 חולים בעלי CIS עם או ללא גידולים פפילריים מסוג T1/high-grade Ta. הטיפול ניתן בפמברוליזומאב במינון 200 מ"ג אחת לשלושה שבועות למשך שנתיים או עד חזרת מחלה, ולווה במעקב צמוד הכולל ציסטוסקופיות, ביופסיות חוזרות והדמיות אחת ל-12 שבועות. מטרת המחקר העיקרית כללה את אחוז החולים עם CR=Complete response ללא הישנות של מחלה HR. מטרה שניונית כללה משך תגובה והישנות גם של מחלה עם מאפיינים שהם Low grade בנוסף לבטיחות של הטיפול.

תוצאות המחקר: מתוך 102 חולים, הגיל החציוני היה 73, מרבית המטופלים היו גברים (83%) ומס' הטיפולים הממוצע ב-BCG שקדם לטיפול זה עמד על 12.  בכל החולים היה מרכיב של CIS בגידול. PDL-1 היה חיובי ב-28% מהחולים.

לאחר מעקב חציוני של 15.8 חודשים, חולה אחד השלים טיפול של שנתיים ו-23 נוספים ממשיכים טיפול, אלו מהווים רבע מהחולים. שיעור ה-CR ב-3 חודשים היה 40.2%, מתוכם ב 58% תגובה זאת נשמרה גם בהמשך המעקב. משך הזמן החציוני של CR היה 12.7 חודשים והתגובה היתה דומה בין קבוצות החולים השונות וללא הבדל משמעותי כשנבדקו מאפיינים כגון גיל, מין ומוצא, ביטוי PD-L1 או הימצאות גידולים בשלב T1/high-grade Ta בנוסף ל-CIS.

לחץ/י על התמונה להגדלה

ב-36% מהמגיבים נצפתה הישנות מחלה לא פולשנית. לכל אורך תקופת המעקב, לא היו חולים שנצפתה בהם התקדמות למחלה חודרנית (T2). פרופיל תופעות הלוואי היה דומה למקובל בטיפול זה.

לסיכום: תוצאות ראשוניות של מחקר זה, מצביעות על תועלת של טיפול אימונותרפי בפמברוליזומאב בקבוצת חולים שנכשלו על הטיפול המקובל ושהאפשרויות הטיפוליות המוצעות להם כיום הינן מוגבלות. על סמך התוצאות הללו, לטיפול בפמברוליזומאב יש יכולת למנוע, או לפחות לדחות את הישנות והתקדמות המחלה והמשמעות היא שימור של כיס השתן בחלק מחולים אלו לאורך זמן רב יותר. המשך הערכת התועלת של הטיפול תבחן במעקב ארוך טווח במחקר KEYNOTE-057 וכן במחקר פאזה שלישית, Keynote-676, הבודק את יעילותה של פמברוליזומאב לבד, או בשילוב עם BCG, בחולים המוגדרים BCG-failure.

מקורות:

1. Balar et al., #350, presented at 2019 Genitourinary Cancers Symposium

בהענקת החסות על-ידי MSD,יMSD אינה אחראית למידע ו/או לתכנים ו/או למצגים המסופקים ו/או המפורסמים על ידי הרופאים והמועלים לאתר באמצעות דוקטורס אונלי.

נושאים קשורים:  מחקרים