מחקרים

האם הוספת pembrolizumab תוכל לסייע בטיפול בגידולי שד שהראו עמידות ל-trastuzumab?

החוקרים שיערו שיוכלו להתגבר על גידולי שד חיוביים ל-HER2 ועמידים ל-trastuzumab ע" שימוש במנגנונים חיסוניים

12.05.2019, 14:47

בגידולי שד חיוביים ל HER2 ישנה לרוב הסננה מאסיבית של תאי T. החוקרים העריכו את הבטיחות ואת הפעילות האנטי-גידולית של pembrolizumab, נוגדן אשר מעכב את חלבון המוות תאי מתוכנן (anti-PD-1) כאשר הוא ניתן בתוספת ל-trastuzumab. המחקר בוצע במטופלות עם גידולי שד חיוביים ל-HER2 מתקדמים אשר הראו עמידות ל-trastuzumab.

מחקר פאזה 1b-2 זה בוצע בהשתתפות זרוע מחקרית בודדת, ב-11 מרכזים רפואיים ב-5 מדינות. תנאי ההכללה היו: נשים מעל גיל 18 אשר חלו בסרטן שד מתקדם שאובחן היסטולוגית כחיובי לקולטן HER2, התקדמות גידולית מתועדת תחת טיפול קודם בתרופה מבוססת trastuzumab, מדד של 0 או 1 ב-Eastern Cooperative Oncology Group performance status וביופסיה של גרורה מקובעת בפורמלין ומוטבעת בפראפין על מנת שיוכלו לבצע הערכה מרכזית של סטטוס PD-L1.

בפאזה 1b הכניסו החוקרים את המטופלות אשר היו בעלות גידולים חיוביים ל-PD-L1 לפרוטוקול טיפולי תוך-ורידי של pembrolizumab בתדירות של "3+3" (2 מ"ג/ק"ג ו-10 מ"ג/ק"ג, מדי 3 שבועות). בנוסף, ניתנה תוספת תוך-ורידית של 6 מ"ג/ק"ג של trastuzumab. התוצא העיקרי של מחקר ה-1b היה ההיארעות של רעילות מגבילת מינון והמינון המומלץ לפאזה 2. בתיקון לפרוטוקול מתאריך ה-28.8.15 נקבע שמינון אחיד של 200 מ"ג pembrolizumab מדי 3 שבועות יינתן בכל המחקרים שממומנים ע"י Merck.

בפאזה 2, מטופלות עם גידולים חיוביים ל-PD-L1 ושליליים ל-PD-L1 הוכללו במחקרי עוקבה מקבילים וקיבלו מנה אחידה של pembrolizumab, בנוסף למינון תקני של trastuaumab. התוצא העיקרי של פאזה 2 היה החלק היחסי של מטופלות עם גידולים חיוביים ל-PD-L1 שהשיגו תגובת גידול אובייקטיבית.

המחקר בוצע בין התאריכים 2.2.15 ו-5.4.17. שש מטופלות הוכנסו לפאזה 1bי(n=3 קיבלו 2 מ"ג/ק"ג pembrolizumab,יn=3 קיבלו 10 מ"ג/ק"ג pembrolizumab) ו-52 מטופלות בפאזה 2 (n=40 עם גידול חיובי ל-PD-L1,יn=12 עם גידול שלילי ל-PD-L1). איסוף המידע התבצע עד תאריך 7.8.17. במהלך פאזה 1b לא התרחשו אירועי רעילות מגבילי מינון בעוקבה שנבחנה. המעקב חציוני עבור העוקבה בפאזה 2 היה 13.6 חודשים (טווח בין רבעוני - 11.6-18.4) עבור מטופלות חיוביות ל-PD-L1 ו-12.2 חודשים (1.9-12.2) עבור מטופלות שליליות ל-PD-L1.י6 מטופלות מתוך-40 אשר היו חיוביות ל-PD-L1 השיגו תגובת גידול אובייקטיבית (15%, רווח בר סמך 90%: 7-29). לא נצפתה תגובת גידול אובייקטיבית בקרב מטופלות אשר היו שליליות ל-PD-L1.

תופעת הלוואי הנפוצה ביותר הייתה עייפות (12 [21%] מתוך 58 מטופלות). תופעות לוואי ברמות 3-5 התרחשו ב-29 (50%) מטופלות ותופעות לוואי הקשורות בטיפול ברמות 3-5 התרחשו ב-17 מטופלות (29%). תופעות לוואי חמורות התרחשו ב-29 (50%) מטופלות. תופעות הלוואי החמורות הנפוצות ביותר היו קוצר נשימה (n=3י[5%]), דלקת ריאות (n=3י[5%]), תפליט פריקרדיאלי (n=2י[3%]) וזיהום בדרכי נשימה עליונות (n=2י[3%]). במהלך המחקר התרחשה מיתה אחת שהייתה קשורה בטיפול עקב תסמונת Lambert-Eaton, המיתה התרחשה במטופלת אשר הייתה שלילית ל-PD-L1 בפאזה 2.

החוקרים מסכמים כי מתן pembrolizumab בתוספת trastuzumab הינו בטוח ובעל פעילות קלינית ממושכת במטופלות עם גידולי שד מתקדמים חיוביים ל-HER2, חיוביים ל-PD-L1 ועמידים ל-trastuzumab. מחקרים עתידים בתת-קבוצה זו של סרטני שד צריכים להתמקד באוכלוסיה חיובית ל-PD-L1 שטופלה בקווי טיפול קודמים מועטים יותר.

מקור: 

Loi, S. et al. (2019) The Lancet Oncology. 20(3), 371

נושאים קשורים:  מחקרים,  סרטן שד,  קולטן HER2,  עוקבה,  פמברוליזומאב,  טרסטוזומאב
תגובות