סרטן כליה

טיפול עם Atezolizumab ו-Bevacizumab במטופלים עם סרטן כליה גרורתי

החוקרים בדקו את היעילות והבטיחות של טיפול הכולל Atezolizumab ו-Bevacizumab בקרב מטופלים עם סרטן כליה וגרורתי ומצאו שיעורי תגובה טובים בייחוד בקרב מטופלים עם סטטוס PD-L1 חיובי

סרטן הכליה (צילום: אילוסטרציה)

המחקר הנוכחי הוא מחקר רב מרכזי שלב 2 בו החוקרים בדקו את השילוב של Atezolizumab עם Bevacizumab בקרב מטופלים עם סרטן כליה מתקדם (RCC – renal cell carcinoma) והיסטולוגיה וריאנטית או כל היסטולוגיה של RCC עם ≥ 20% התמיינות סרקומטואידית.

במחקר נכללו גם מטופלים שקיבלו טיפול סיסטמי קודם, לא כולל Bevacizumab או מעכבי נקודות בקרה. תחילה המטופלים עברו ביופסיה ולאחריה החלו טיפול עם Atezolizumab במינון 1,200 מ"ג ו-Bevacizumab במינון 15 מ"ג/ק"ג במתן תוך ורידי אחת לשלושה שבועות. נקודת הסיום המרכזית במחקר הייתה שיעור התגובה הכולל (ORR – overall) לפי RECISTי(response evaluation criteria in solid tumors) גרסה 1.1. נקודות סיום נוספות היו הישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS – progression-free survival), רעילות, סמנים ביולוגיים של תגובה שנקבעו לפי סטטוס ה-PD-L1י(programmed death-ligand 2), ואיכות חיים (QOL – quality of life) בזמן הטיפול שהוערכה ע"י ה-Functional Assessment of Cancer Therapy Kidney Symptom Index-19 and the Brief Fatigue Inventory.

במחקר השתתפו 60 מטופלים שקיבלו לפחות מנה אחת של אחת מהתרופות במחקר. מרבית המטופלים (65%) לא קיבלו טיפול קודם לכן. ה-ORR של כל אוכלוסיית המחקר היו 33% ו-50% בקרב מטופלים עם RCC מסוג תאים בהירים (Clear cell) והתמיינות סרקומטואידית, ו-26% בקרב מטופלים עם RCC עם היסטולוגיה ווריאנטית.

תוצאות המחקר הראו כי החציון של ה-PFS היה 8.3 חודשים (רווח בר סמך 95%: 5.7-10.9 חודשים). בנוסף, סטטוס ה-PD-L1 היה זמין עבור 36 מטופלים, כאשר 15 מטופלים (42%) הדגימו ביטוי של ≥ 1% בתאי גידול. עוד נמצא כי ה-ORR בקרב מטופלים עם PD-L1 חיובי היה 60% (n=9) בהשוואה ל-19% (n=4) בקרב מטופלים עם PD-L1 שלילי. בנוסף, שמונה מטופלים (13%) פיתחו תופעות לוואי בדרגה 3 הקשורות לטיפול. לא היו מקרים של תופעות לוואי בדרגה 4-5 הקשורות לטיפול. QOL נשמר במהלך הטיפול.

המחקר הנוכחי הדגים את הבטיחות של Atezolizumab ו-Bevacizumab ואת התגובות האובייקטיביות לטיפול בקרב מטופלים עם RCC עם היסטולוגיה וריאנטית או RCC עם ≥ 20% התמיינות סרקומטואידית. החוקרים סברו כי צריך להמשיך לבחון את משטרי הטיפול האלה בקרב מטופלים עם סוגים RCC נדירים, בייחוד כאלה עם גידולים חיוביים ל-PD-L1.

מקור: 

McGregor, B.A. et al. (2020) Journal of Clinical Oncology 38,1.

נושאים קשורים:  סרטן כליה,  סטטוס PD-L1,  אטזוליזומאב,  בווציזומאב,  מחקרים
תגובות