משרד הבריאות יקבל תוספת תקציב של 2 מיליארד שקל – כך סוכם בין נציגיו לבין משרד האוצר במהלך הלילה שבו הושגו הסכמות שונות בנוגע לתקציב המדינה. תקציב המדינה אושר לפנות בוקר פה אחד על ידי הממשלה ויועבר לדיונים בכנסת, שם אישורו עלול להיתקל בקשיים.
עוד בעניין דומה
לפי דיווח ב-ynet, הסיכום הוא בגדר פשרה. "שר הבריאות הצליח לחלץ תוספת למשרדו מנציגי משרד האוצר של ליברמן", צוין בדיווח לפיו סוגיית תקציב הבריאות היתה המחלוקת המרכזית בדיון שקיימו השרים מאתמול בבוקר. "הורוביץ דרש לתת לו תוספות משמעותיות, ובמסגרת הסיכום, כעת יקבל משרד הבריאות תוספת של שני מיליארד שקל, בנוסף לתוספת הקבועה של שלושה מיליארד שקל". התקציב הנוכחי של משרד הבריאות עומד על 43 מיליארד שקל.
לפי ערוץ 12, שר הבריאות דרש תוספת של 2.5 מיליארד שקל לתקציב מערכת הבריאות בעוד שנציגי האוצר עימם התנהל המו"מ הלילי רצו לתת תוספת של חצי מיליארד שקל בלבד. "בסופו של דבר נקבע כי התוספת למשרד הבריאות תהיה כך: 3 מיליארד שקל כגידול קבוע ועוד 2 מיליארד שעליו סוכם". כך גם דווח ב"הארץ". בשני הדיווחים פורט לאן מיועדת התוספת.
הממשלה תאשר את תיקון "המקדם הדמוגרפי"
לשיקום מערך בריאות הנפש, סוכם על 400 מיליון שקל, בכלל זה לבינוי ושיפוץ מרכזי בריאות הנפש ובתי החולים הפסיכיאטריים. במסגרת שלב א' בתכנית זו יועברו 400 מאושפזים כרוניים מבתי החולים לבריאות הנפש למסגרות בקהילה. עוד סוכם על יישום תכנית מקיפה לקיצור תורים לטיפולים פסיכותרפיים בקופות החולים.
למניעת השחיקה בשירותי הבריאות, סוכם שהממשלה תאשר את תיקון "המקדם הדמוגרפי", כך שיבטא את הזדקנות האוכלוסיה בישראל. תיקון המקדם צפוי להעלות באופן אוטומטי את תקציב מערכת הבריאות ביותר מ-130 מיליון שקל בשנת 2022 וסכום זה יגדל באופן אוטומטי מדי שנה בהמשך בהתאם לקצב הזדקנות האוכלוסיה. כן נקבע שיימשך תקצוב התכנית הלאומית להוספת מיטות בבתי החולים.
סל התרופות יקובע על סכום של 600 מיליון שקל - גידול של 100 מיליון שקל ביחס לתקציבו בשנים האחרונות, מתוכם 50 מיליון שקל יוקצו לתכנית לאומית לרפואה מונעת. עוד סוכם על קיבוע והגדלת תקציב בתי החולים הציבוריים העצמאיים, בסך של כ-500 מיליון שקל.
בנוסף, תחול רפורמה בכוח האדם שמשמעותה קיבוע של כל התקנים שהוקצו כזמניים לצורך המאבק במגיפת הקורונה. מדובר ב-600 רופאות ורופאים, 1,550 אחים ואחיות ו-700 עובדי מינהל ומשק וצוותי המקצועות הפרא-רפואיים. על מנת להתמודד עם מצוקת כוח האדם במערכת, סוכם גם על תגבור היקף ההכשרות למקצועות הרפואה. לשם כך יפתחו כ-270 "כסאות" נוספים לסטודנטים לרפואה ולכ-1,500 אחיות בכל שנה שיוכשרו במוסדות האקדמיים בישראל.
בנוסף, במסגרת תכנית רב שנתית לקיצור תורנויות המתמחים, תקוצר התורנות של מתמחים בפריפריה באופן מיידי מ-26 שעות ל-16 שעות במשמרת במחלקות הבאות: מלר"ד, פנימית, ילדים, נשים, נוירולוגיה ורדיולוגיה.
עוד סוכם על הקצאת שישה מכשירי MRI חדשים שיוצבו בפריפריה, אולם המכשירים יועברו לרשות קופות החולים כדי לאפשר את הפעלתם בקהילה. כמו כן, סוכם על תקציב שיסדיר ביטוח רפואי של כלל חסרי המעמד בישראל כמו עובדים זרים, שיהיו זכאים לשירותי רפואה בסיסיים.
לפני ישיבת הממשלה פרסם איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית אזהרה לפיה "המשך הזנחת בריאות הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות, בתכנון ובתקצוב, מגדיל פערים חברתיים ועולה בחיי אדם. חייבים להטמיע גישה של 'בריאות בכל מדיניות' וגישה מניעתית-קהילתית בתהליכי תכנון, בהשקעה בכוח אדם ובתקציבים במערכת הבריאות, בתמריצים כלכליים, במדיניות מיסוי ואף במענה לקורונה".
בניירות עמדה של האיגוד גם נאמר כי אי הכללת נציג של משרד הבריאות בותמ"ל והיעדר צביעת תקציב לביטחון תזונתי הן דוגמאות מובהקות לקוצר ראייה שיעלה בחיי אדם. "אם אנו חפצי חיים, אסור לנו להזניח את בריאות הציבור", צוין.