במחקר שפורסם בכתב העת Developmental Medicine & Child Neurology בחנו החוקרים את ההיתכנות (feasibility) ואת ההשפעות האפשריות של גריה מוחית מגנטית חוזרנית (rTMS) בתדירות נמוכה של האזור המוטורי המשלים (SMA) על חומרתם של הטיקים, ועל הנוירופיזיולוגיה של המערכת המוטורית בקרב ילדים עם תסמונת טורט.
עוד בעניין דומה
עשרה ילדים עם תסמונת טורט (שמונה בנים, שתי בנות; טווח גילאים 9-15 שנים) השתתפו בניסוי תווית-פתוחה קליני בשלב 1. הילדים קיבלו טיפול גריה מנווט באופן רובוטי בתדר נמוך (1 Hz, סף מנוחה של המנוע - 100%) ל-SMA, באופן דו-צדדי ב-15 מפגשים. התוצא העיקרי היה השינוי בציון Yale Global Tic Severity Scaleי(YGTSS) מהמצב הבסיסי, לאחר הטיפול. התוצאים המשניים כללו שינויים בריכוזי מטבוליטים בספקטרוסקופיית תהודה מגנטית, מדדים נוירופיזיולוגיים של TMS, מפות מוטוריות של TMS והערכות קליניות (חרדה, דיכאון) מהמצב הבסיסי עד לסיום הטיפול.
ציון ה-YGTSS השתפר לאחר הטיפול, וירד ביחס למצב הבסיסי (p <0.001 ; 2.9=Cohen's d). כל הפעולות נסבלו היטב.
לסיכום, לגריה מוחית מגנטית חוזרנית דו-צדדית של ה-SMA בקרב בילדים עם תסמונת טורט ישנה היתכנות, ונראה כי היא מפחית את חומרת הטיקים.
מקור: