חדשות

אימונותרפיה, גליובלסטומה והסוכנים הכפולים של מערכת החיסון

חוקרי אוניברסיטת ת"א גילו את תפקידם הכפול והקריטי של תאי הנויטרופילים בהתפתחות הגידול הסרטני: בעת הופעתו הראשונית, הם נלחמים בגידול ובהמשך הם מגויסים לאזור הסרטני ותומכים בהתפתחותו

גליובלסטומה. הסוג הנפוץ ביותר של סרטן המוח, אחד מהסרטנים האלימים והקטלניים . צילום: שאטרסטוק

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב בחן לראשונה את התפתחות הגידול הסרטני גליובלסטומה בקרב חיות מודל בעלי מערכת חיסונית תקינה, במטרה לדמות בצורה הטובה ביותר את התפתחות הגידול בבני אדם. ממצאי המחקר הראו שישנם תאים במערכת החיסון שעל אף שתפקידם המקורי הוא לתקוף את התאים הסרטניים ולחסלם, הם פועלים "כסוכנים כפולים" שמגבירים ומעצימים את האגרסיביות והמסוכנות של הגידול.

המחקר נערך בהובלתה של ד״ר דינורה פרידמן-מורבינסקי ופררנה מגוד מהפקולטה למדעי החיים. לצידן, ד״ר ליאת רוסו-נורי ואיגנסיו מסטנדריאה, אף הם מהפקולטה למדעי החיים, וכן חוקרים נוספים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב וממכון ויצמן למדע. המחקר פורסם בכתב העת Cell Reports.

ד"ר דינורה פרידמן-מורבינסקי. "הגילויים החדשים במחקר עשויים לשפוך אור גם על דרכי הטיפול האימונותרפיות". צילום אונ' ת"א

גליובלסטומה היא הסוג הנפוץ ביותר של סרטן המוח, אחד מהסרטנים האלימים והקטלניים בבני אדם: תוחלת החיים הממוצעת של החולים בה היא כשנה עד כשנה ושלושה חודשים מרגע הגילוי. החוקרים מסבירים שלרוב המעקב המדעי אחרי התפתחות הגידול הסרטני בקרב חיות מודל נעשה ללא מערכת חיסון פעילה כדי לאפשר את קליטת תאי הסרטן בגוף והתפתחותם. החיסרון במודל נפוץ זה הוא בכך שמערכת החיסון אינה קיימת או אינה מתפקדת כראוי, מה שמונע מהחוקרים לעקוב אחרי האינטראקציה בינה ובין תאי הגידול.

במחקר שנעשה במעבדתה של ד״ר פרידמן-מורבינסקי נעשה שימוש במודל שבוחן את התפתחות התאים הסרטניים בקרב חיות מודל בעלי מערכת חיסון תקינה. בצורה כזו הסרטן מתפתח בצורה מדורגת עד להתפתחות גידול מאסיבי, מה שמאפשר מעקב צמוד אחרי התפתחותו ולכל אורך הדרך ניתן לעקוב אחרי האינטראקציה של תאי הסרטן עם תאים שונים של מערכת החיסון.

במסגרת המחקר גילו החוקרים כי לתאים הנקראים נויטרופילים תפקיד קריטי באינטראקציה עם הגידול הסרטני. נויטרופילים הם תאים במערכת החיסון, שמקורם במוח העצם, ומטרתם לבלוע או לחסל חיידקים ופטריות ולטהר את הזיהומים שנגרמו מהם. "הנויטרופילים הם החיילים הראשונים במערך הקרב של מערכת החיסון", אומרת ד"ר פרידמן-מורבינסקי. "כאשר הגידול מתחיל להתפתח, הנויטרופילים הם בין הראשונים שמגויסים לכיוונו ותוקפים אותו על מנת לחסלו״.

יתר על כן, לחוקרים התברר כי הנויטרופילים נמצאים בקרבת הגידול לכל אורך ההתפתחות שלו וישנו גיוס מתמשך ועקבי שלהם ממוח העצם. הדבר המפתיע שהתגלה במהלך מחקר זה הוא כי הנויטרופילים משנים את תפקידם: אם בתחילת הדרך, בעת הופעת הגידול הראשוני, הנויטרופילים הגיעו על מנת להילחם בגידול, הרי שעם הזמן הנויטרופילים המגויסים לאזור הסרטני מגיעים על מנת לתמוך בהתפתחותו.

ד"ר פרידמן-מורבינסקי: "זיהינו שהנויטרופילים למעשה משנים את תפקידם. תחילה הם מגויסים על ידי הגידול עצמו והופכים מאנטי-סרטניים לפרו-סרטניים וכתוצאה מכך הם מחמירים את הנזק שהגידול עצמו יוצר". בנוסף החוקרים גילו כי תהליך השינוי בתכונות הנויטרופילים יכול להתבצע ב"שלט רחוק", עוד לפני שהם בכלל מתקדמים לכיוון הגידול עצמו. "המחקר הראה כי השינוי בתכונות של הנויטרופילים מתרחש עוד במוח העצם עצמו שבו כלל אין גידול: הגידול הסרטני ממוקם רק במוח ומשם מצליח לשנות את תכונות התאים אותם הוא מגייס", מוסיפה ד"ר פרידמן-מורבינסקי.

"הגילויים החדשים במחקר זה עשויים לשפוך אור גם על דרכי הטיפול האימונותרפיות, אשר צוברות תאוצה רבה בשנים האחרונות. באחד מסוגי הטיפול האימונותרפי, מוציאים מגוף החולה תאי T, מעבדים אותם ומחזירים אותם לגוף החולה כך שהחדירו להם יכולות ריפוי מוגברות. אחת הבעיות המרכזיות היום הוא העובדה שגם תאים אלה שנשלחו לריפוי עוברים דיכויי ופעולתם מושתקת. אם נדע כיצד לשנות את יחסי הגומלין בין הנויטרופילים לתאי ה-T כך שהדיכוי שלהם יופחת, לדבר יהיו השלכות על יעילות הטיפול האימונותרפי".

לא מן הנמנע כי גילויים אלה הם הצעד הראשון לקראת פיצוח מנגנון ההשפעה ההדדית בין מערכת החיסון ובין גידולים סרטניים אלימים שגובים, כאמור, את חייהם של רבים כל כך.

נושאים קשורים:  מחקר,  אוניבסיטת תל אביב,  גליובלסטומה,  ד״ר דינורה פרידמן-מורבינסקי,  אימונותרפיה,  חדשות
תגובות