גליומה

איך TLR2 מתווך את ההתחמקות של תאי גליומה ממערכת החיסון?

החוקרים הדגימו כיצד TLR2 מפעיל מסלול אותות שמוביל לפגיעה בתפקוד של MHC סוג 2 וכתוצאה מכך תורם ליכולת של תאי גליומה להתחמק מתגובה חיסונית אנטי גידולית

מיקרוגליה (ירוק בהיר) במוח עכבר בוגר, צולם במיקרוסקופ פלואורסצנטי (מקור: מכון ויצמן)

גליומה, הממאירות הנפוצה ביותר במוח, ידועה לשמצה הודות ליכולת שלה להתחמק ממערכת החיסון. למרות שתאי מיקרו גליה מצליחים לחדור לתוך הגליומה, הביטוי של מולקולות מסוג MHC סוג 2 באותם תאי מיקרו גליה מוגבל.

במחקר הנוכחי, החוקרים מדווחים על כך שהפעלה של הרצפטור TLR2 י(Toll-like receptor 2) מובילה להפחתת הביטוי של מולקולות מסוג MHC סוג 2 בתאי מיקרו גליה במודל אורתוטופי (orthotopic) בעכברים עם גליומה.

הפגיעה בתאי מיקרו גליה שנגרמת ע"י TLR2 מעכבת את ההתרבות ואת ההפעלה של תאי CD4+ T, מה שמתווך את היכולת של הגליומה להתחמק ממערכת החיסון. הביטוי המופחת של MHC סוג 2 שנגרם ע"י TLR2 נגרם ע"י דיכוי של הווסת הראשי שאחראי לשעתוק של MHC סוג 2 ששמו Ciita.

החוקרים הראו שהפעלה של TLR2 הובילה להפעלת מסלול אותות MAPK/ERK1/2 שנמצא במורד הזרם (downstream) ולאובדן של אצטילציה של היסטון H3 בקדם (promotor)יCiita, מה שהוביל לבסוף לדיכוי הביטוי של Ciita. ברקמות של גליובלסטומה ישנם מגוון ליגנדים אנדוגניים ל-TLR2, כולל חלבוני עקת חום (heat shock proteins), אשר מבוטאים ביתר. תגובה זו נמצאת בהתאמה לעיכוב של Ciita.

הממצאים הללו מחזקים את ההשערה ש-TLR2 מתווך את היכולת של תאי גליומה לחמוק ממערכת החיסון והם מחזקים את ההבנה בנוגע לתפקיד של תאי מיקרו גליה כתאים מציגי אנטיגן בהקשר של גליומה. בסביבת הגידול של הגליומה, ההפעלה של תאי המיקרו גליה שנעשית ע"י TLR2 מובילה להורדת הביטוי של MHC מסוג 2 בתאי המיקרו גליה. אותו ביטוי מוגבל של MHC סוג 2 מגביל את היכולת החיסונית האנטי גידולית של התלויה בתאי T.

מקור: 

Qian, J. et al. (2018) Cancer Immunology Research 6,10

נושאים קשורים:  גליומה,  מיקרו גליה,  MHC סוג 2,  TLR2,  תאי CD4+ T,  התחמקות ממערכת החיסון,  מחקרים
תגובות